יד ביד: סימני דרך לקשר מיטיב
סימן דרך 8 - יחסים של צמיחה
שותפות אמיתית מאפשרת לשני הצדדים למידה והתפתחות.
על מנת ללמוד ולהתפתח יש לחלוק עם השותף הפילנתרופי את הידע על התחום ועל השדה בו אתם שותפים. הלמידה חשובה במיוחד עבור פילנתרופים שעדיין לא מכירים את התחום שלך.
מומלץ להעביר לתורם מיוזמתך חומרים רלוונטיים על ההתפתחויות בתחום. הזמן אותו להצטרף אליך לפגישות רלוונטיות, ולישיבות צוות חשובות. הזמן אותו לבלות שבת בכפר/פנימייה, עדכן אותו במתרחש אצלך, ובשדה בכלל, וחשוב לא פחות - הזמן אותו לתת חוות דעת או להציע עצה על דרכים לפתרון בעיות או להתמודדויות עם אתגרים העומדים לפתחך.
ככל שהוא ילמד יותר באמצעותך, כך הוא יעריך את המחויבות ואת השותפות איתך, ירגיש שאכפת לך ממנו, ושהוא חשוב לך לא רק כמקור מימון. כך גם יתפתח ביניכם עוד ערוץ של דיאלוג דו כיווני, והחוויה שלו בשותפות שלכם תקבל ממד נוסף שיעשיר את הקשר ביניכם.
סימן דרך 9 - הקשבה
כמו בקשר עם אנשים בכלל, כך גם בעבודה עם הפילנתרופיה, ובפרט במהלך יצירה וביסוס של שותפות - הקשבה היא מילת מפתח. חשוב לכן לפתח מיומנויות של הקשבה.
לעיתים קורה שמנהלים להוטים מאד להשיג את המשאבים שיאפשרו להם לקדם את הכפר/פנימייה, והם מתמקדים בצורך שלהם ושל הארגון בראשו הם עומדים, עד שהם מפספסים את השאלות ששואל העומד מולם. זאת בזמן שניתן להשיג תשומת לב ולעורר עניין בהצלחה רבה יותר אם מרפים מתיאור הצרכים כפי שהם נראים מנקודת מבטך, ומשאירים מקום לשאלות שמעניינות את הצד השני, השותף הפוטנציאלי. אלו הן השאלות שיאפשרו לשניכם יחד להבין מה הוא רוצה להשיג ועל מה הוא רוצה להשפיע, ומתוך כך לגלות את נקודת החיבור ביניכם. רק אם תקשיב, תוכל לדעת מה בעצם הוא מחפש, מה חשוב לו והאם אתה יכול להציע לו מקום שבו ימצא את אלו.
הקשבה מעבירה את השיח מהתמקדות בצד אחד של השותפות, לחיבור בין שני הצדדים.
ההקשבה חוצה את כל התחנות שציינו לאורך דרך השותפות, והיא דורשת ממך לחשוב בכל שלב, לא רק על "מה שאני צריך" אלא גם על "מה חשוב לתורם", ומהי התועלת החברתית שאנו שואפים להשיג, וכל זאת דרך שיחה פתוחה ביניכם.
בפועל ניתן לזהות את מי שאיננו קשוב, כאשר הוא מתייחס אך ורק לנקודת המבט שלו (אני ואני ואני), בעוד שמי שקשוב לסביבתו נוהג להכניס עוד אנשים וגורמים לשיח, נותן הכרה לתרומה של אחרים במקומות של הצלחה, ומתייחס לשחקנים אחרים בסביבה, בכל עת שהם מוזכרים.
סימן דרך 10 - כוונות התורם
שמור נאמנות לכוונת התורם גם, ובמיוחד, לאחר קבלת התרומה.
לאחר שהתקבלה התרומה מתחיל שלב שימור השותפות. בשלב זה חשוב לקיים את כל מה שהובטח, ובמיוחד לפעול בכל מובן כדי לשמר את כוונת התורם. שים לב כי מנקודת מבטו, הדברים החשובים הם לא רק אלו שמפורטים בחוזה שביניכם אלא גם מה שעומד מאחוריהם. בשלב זה אתה כבר אמור להכיר את החזון של שותפך הפילנתרופי, ולדעת מה מכוון אותו - זכור כי אלו הם הדברים שחשובים לו ביותר, והקפד לוודא שהם ממומשים.
במידה וצפוי שינוי כל שהוא בשלב ההוצאה לפועל של תכניות עליהם הסכמתם מראש, חשוב לשתף בכך את הפילנתרופ מוקדם ככל האפשר, ולעשות כל מאמץ ששינויים אלו יעשו תוך כדי שמירה על כוונת התורם.
שינויים שיגרמו לפגיעה בכוונת התורם, עשויים להתממש כפגיעה בציפור הנפש שלו. לעומת זאת, שמירה קפדנית על כוונתו תיתן לו תחושה שהקשבת לו, ושאתה שותף אמיתי לדרך. זה מה שייצור חוויה טובה בשותפות, וזה גם מה שיאפשר המשך יחסים, המשך תרומה ומינוף הקשר ביניכם לכיוונים נוספים.
דוגמה:
- אם הדגשת מתחילת הדרך את הערך המוסף שיש בעיניך לליווי והכוונה עבור בוגרי הכפר/הפנימייה שהם חסרי עורף משפחתי, כדאי להיות מוכן להצגת תכנית לווי משמעותית לבוגרים שיתגוררו בבית הבוגרים, ולא רק להקים את בתי הבוגרים. כמו כן, רצוי כי תדאג מיוזמתך לעדכן את התורם על הבוגרים שנכנסים לבית ועל התקדמותם.
- תורם שמאד מעריך כושר וספורט ותופס אותו כמהותי, עשוי שלא לקבל בהבנה צמצום תכנית מתקני הספורט שתרם לכפר/פנימייה גם אם אלו הם תולדה של אילוצי תקינה או חסר בתקציב לתפעול שוטף.
גם החלפתם במשהו אחר שעל פניו נראה לך יותר חשוב או עקרוני, אך לא משרת את ערכי הספורט והכושר, לא תתקבל על ידו בטוב ככל הנראה.
רוצה לדעת עוד? קרא/י על איך פילנתרופים רואים את תחום הנוער והילדים בסיכון ועל מה שזה דורש ממך מנהל/ת הכפר או הפנימיה