א' ב' בפילנתרופיה

מתוך מדריך כפרי הנוער
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נושאים‭ ‬שחשוב‭ ‬להכיר‭ ‬ולהבין‭ ‬על‭ ‬פילנתרופיה

פרק זה מכוון להבנת עולם הפילנתרופיה והשותפויות. הבנה זו של מהי פילנתרופיה מודרנית, ומהו ה- DNA של פילנתרופים, נדרשת במיוחד כדי לעשות את קפיצת המדרגה הנחוצה מתרבות של "גיוס כספים", לתרבות של שותפות הפותחת אפשרויות חדשות בפני שני הצדדים.

א' ב' בפילנתרופיה

מקור המילה פילנתרופיה ביוונית, ומשמעותה "אהבת האדם". בהתאם לכך התנהגות פילנתרופית מוגדרת "מעשה חסד לזולת, עזרה וסיוע לחלש, לעני בחברה".[1] באופן מעשי יותר הכוונה לסיוע, בעיקר חומרי, ממקורות פרטיים לנצרכים יחידים, לארגונים ולמוסדות ציבוריים, או מה שנהוג לקרוא לו בשפת היומיום "תרומה".[2]

בעולם הדתי יש מי שמתייחסים לפילנתרופיה במונחי "צדקה", מושג שמהווה באופן היסטורי אחד מיסודות הפילנתרופיה העכשווית. זו אכן עוסקת בעיקר בנתינה כספית, אולם בשנים האחרונות נשמעים בה יותר ויותר מושגים כגון "השפעה" או "השקעה", ומודגשת השאיפה לקדם באמצעות אלה שינוי מערכתי, כלומר שהכוונה היא מעבר להענקת סיוע פרטני כמעשה טוב של חסד אישי.

כיום נחשבת הפילנתרופיה אחד מעמודי התווך של החברה האזרחית ורווחת ההבנה שפילנתרופיה פעילה, אפקטיבית, ומכלילה, תורמת להיותה של החברה בריאה ומשגשגת.[3] הפילנתרופיה מספקת מנוע כלכלי לצמיחה, חדשנות וקיימות של ארגונים חברתיים, ונותנת ביטוי לאזרחות פעילה.

נהוג להבחין בין פילנתרופיה פרטית, המתייחסת לתרומה של יחידים, ובין פילנתרופיה מוסדית, המתבצעת באמצעות קרנות וארגונים העוסקים בגיוס ובהקצאה של תרומות.[4]

בתוך קבוצת הקרנות, יש כאלו שפועלות בשם חברות או עסקים, בעוד אחרות הוקמו על ידי יחידים או משפחות שמעדיפים לנהל באמצעותן את פעילות הפילנתרופיה הפרטית שלהם. ישנם כמובן הבדלים בגישות ובדפוסי העבודה של אלו ואלו, לכן חשוב להכיר את סוגי הקרנות השונים, ולפעול מולן בהתאמה ותוך רגישות לאופיין ולמטרותיהן.

בתוך כך, לרשות המבקשים ליצור שותפויות עם הפילנתרופיה עומדים כיום מספר מקורות שונים:

תורמים פרטיים מישראל או מחו"ל - בעלי הון שנותנים תרומה משמעותית לאו דווקא דרך ישות מאורגנת וממוסדת כלשהי.

קרנות משפחתיות פרטיות - נקראות גם “קרנות עצמאיות”, מוקמות על ידי אדם פרטי או משפחה, התורמים נכס או משאבים כדי לקדם בחייהם, וגם לאחר מותם, מטרות ציבוריות נבחרות שקרובות לליבם. קרנות אלו מנוהלות לרוב על ידי אנשי מקצוע הפועלים בשם המשפחה, ולכן הן גם נגישות יותר (לדוגמה: קרן נאור, קרן ווינברג, הקרן המשפחתית תד אריסון).

קרנות קהילתיות של קהילות יהודיות בחו"ל - קרנות שמטרתן לאפשר לחברי קהילה יהודית מקומית להשקיע כספים בארגון אחד המחלק מענקים לפי מדיניות מסוימת באזור מסוים, או עבור קהילות יהודיות אחרות בעולם (לדוגמה: הקרן הקהילתית היהודית של לוס אנג'לס, הקרן הקהילתית היהודית של ניו יורק).

פדרציות יהודיות של קהילות יהודיות בחו"ל - ארגון גג של קהילות יהודיות מרחבי העולם אשר באמצעות המגבית השנתית שלהן, או באמצעות תרומות ייעודיות, מפנות חלק ממשאביהן לטובת פרויקטים חברתיים בישראל. כל הפדרציות מאורגנות תחת המטריה של JFNA ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (לדוגמה: הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, פדרציית ניו יורק, פדרציית מטרו דטרויט).

קרנות ציבוריות - מוקמות על-ידי המגזר הציבורי כדי לעסוק בנושא או בנושאים ייעודיים שאינם חלק מהפעילות השוטפת של מגזר זה (לדוגמה: קרן העזבונות, קרנות הביטוח הלאומי).

קרנות תאגידיות - חברות עסקיות שפועלות למען הקהילה בוחרות לעיתים לעשות זאת דרך קרנות ייעודיות. בדומה לקרנות עצמאיות קרנות אלו כפופות לאותן דרישות והטבות מס, וגם הן מעניקות מענקים המיועדים למטרות ציבוריות (לדוגמה: קרן קשרי קהילה של אינטל, אמדוקס, ואחריות תאגידית של שטראוס). עוד בעניין זה ועל שותפות עם המגזר העסקי ניתן ללמוד במדריך הייעודי שהוציא הפורום הציבורי בנושא.

נוסף על החלוקה לפי הגורם המקים נהוג להבחין גם בין קרנות העוסקות בהענקת מענקים בלבד (כגון קרן ראסל ברי וקרן גנדיר), לבין קרנות תפעוליות כלומר שהן מפעילות מיזמים בנוסף על חלוקת מענקים (למשל הקרן לידידות, קרן רש"י).

בין כל אלו, הנתונים מלמדים על מגמה משמעותית של גידול בהיקף הפילנתרופיה בארץ ובעולם:

מרכז לחקר ההון והפילנתרופיה של בוסטון קולג'מעריך כי 59 טריליון דולר יעברו לרשות הפילנתרופיה מכספי ירושה של 93.6 מיליון אמריקאים במרוצת השנים 2007-2061. סכום זה מהווה את העברת הכספים הגדולה ביותר לפילנתרופיה בהיסטוריה של אמריקה.[5]

למרות הפגיעה שחוותה הפילנתרופיה כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי, ממצאי הסקרים העדכניים מלמדים כי בשנת 2014 חל גידול של 5.4% בסך התרומה בארה"ב בהשוואה לשנה הקודמת, וכי סך התרומה הכולל שבר את כל השיאים הקודמים והגיע לשיא של 385 ביליון דולר. כמו כן, שיעור ההוצאה של אמריקאים לפילנתרופיה מתוך סך ההכנסה הפנויה שלהם עולה בהדרגה, ובסה"כ היקף הפילנתרופיה מהווה בארה"ב 2.1% מהתמ"ג - שיא של כל הזמנים.[6]

בישראל, סקר הלמ"ס ו"יכולים נותנים" מלמד כי בשנת 2011 עמד היקף הפילנתרופיה של ישראלים על 5.7 מיליארד ₪, סכום שמהווה כ-0.6%  מהתמ"ג. למרות שזהו שיעור נמוך ביחס לארה"ב ולמדינות נוספות בעלות תרבות פילנתרופית מפותחת, הסקר מדווח על עליה ניכרת בסכומי התרומות הפרטיות ובמספר התורמים הפרטיים בישראל.[7]

לצד הגידול בהיקף הפילנתרופיה, עובר תחום זה בשנים האחרונות גם תהליך משמעותי של התמקצעות, המתבטא בין השאר בהפיכתה לתחום ידע נחקר ונלמד. בתוך כך הולכת וגדלה באופן מיוחד ההתעניינות בשותפויות פילנתרופיות המאפשרות איגום של ידע, ניסיון ומשאבים. הסיבות לכך רבות וקשורות בעיקר לשני תהליכים רחבים רבי השפעה בשדה זה:

  1. כניסתם של יזמים עסקיים מצליחים לעולם הפילנתרופיה - אנשים שזכו להצלחה כלכלית גדולה, ומבקשים להעביר את הצלחתם מהעולם העסקי לשדה החברתי. אלו מביאים איתם דפוסי פעולה של שיתוף פעולה, ניסיון וידע ביצירת שותפויות, שמהוות מרכיב הכרחי להצלחה בעולם העסקי ממנו באו.
  2. תוצאותיו של המשבר הכלכלי הגדול שהתרחש בשנת 2008 ופגע קשות בין השאר גם בקרנות פילנתרופיות - בעקבותיו התבססה התובנה כי הדבר הנכון ביותר הוא לעבוד תוך שיתוף פעולה עם שחקנים אחרים בשדה, ולא לפעול לבד כפי שהיה נהוג בעבר. בנוסף, התחזק הרצון בשדה הפילנתרופיה להתנהל בצורה מדויקת יותר ולהשקיע טוב יותר, כדי לא לבזבז משאבים יקרים. כתוצאה מכך, הנחת היסוד הרווחת כיום בתחום היא שגם המיזם הגדול והעשיר ביותר לא יוכל לבדו לחולל שינוי מערכתי, אמיתי ובר קיימא בעולם. מי שרוצה ליצור שינוי צריך לעבוד יחד עם אחרים, ושותפויות הן כלי אסטרטגי הכרחי לשם כך.


  1. לימור, ניסן.2002 . לא הרוח לבדה. ירושלים: מגזר ההתנדבות והמלכ”רים
  2. רודיך, אבישג 2007. לא רק אהבת האדם:  הפילנתרופיה בראי התיאוריה והמחקר. ירושלים: המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, בית הספר לעבודה סוציאלית. האוניברסיטה העברית.
  3. פילנתרופיה וקולקטיב אימפקט, מתוך פורטל הידע של שיתופים (נדלה בחודש מרץ 2016 )
  4. 6. המושג “קרן” בהקשר זה, מתייחס לגוף לא ממשלתי, וללא כוונת רווח, בעל נכסים פיננסיים, הנמצא בבעלות פרטית ובניהולם של נאמנים ודירקטורים, ופועל לקידום מטרות ציבוריות (רודיך,2007).
  5. Center on Wealth and Philanthropy, Boston College
  6. Giving USA 2015: The Annual Report on Philanthropy
  7. פילנתרופיה של ישראלים 2009-2011 . סקר הלמ”ס בשיתוף ״נותנים יכולים״. מרץ 2014